אהוד דיסקין: סיפור חיים

נולד בירושלים, דור שביעי מצד אימו, ודור חמישי מצד אביו. כילד קטן ראה מקרוב את המלחמה והמצור על ירושלים: הכנופיות הערביות בראשותו של עבד אל-קאדר אל חוסייני ששמו מצור על העיר, שגרם למחסור קשה במזון ובמצרכי יסוד. ראה את לוחמי הפלמ"ח, ההגנה, האצ"ל והלח"י שנלחמו באויב בנשק דל, בשפתיים חשוקות,  אלה שיום היו פה , ולמחרתו כבר אינם והיו לזיכרון. מהם ספג את מורשת ההקרבה למדינה, וכבר מגיל צעיר פיעמו בקרבו אהבת המולדת, הנכונות להגן עליה והרצון לשמור על קיומה.

עם גיוסו לצה"ל הגיע לגייסות השריון, ועבר קורס קצינים. השתחרר ב-1965 והתחיל ללמוד כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. במלחמת ששת הימים שירת בגזרת סיני, באוגדה בפיקודו של האלוף ישראל ("טליק") טל.

בתום מלחמת ששת הימים הפסיק את לימודיו באוניברסיטה, עשה הסבה לטנק מג"ח (פאטון). ב-1968, זמן קצר לאחר תחילת מלחמת ההתשה, קיבל פיקוד על פלוגת טנקים בגזרת תעלת סואץ ועבר את מלחמת ההתשה המתישה והמסוכנת כמפקד פלוגת טנקים.

היות ונותרה לו שנת לימודים אחת בלבד כדי לסיים את לימודי התואר הראשון בכלכלה וסטטיסטיקה. השתחרר מצה"ל  וחזר ללימודים. עם סיום לימודי התואר הראשון חזר לשירות קבע בצה"ל, ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל, בדרגת רב-סרן. ועסק בתוכנית העבודה ובתקציב המחקר והפיתוח של צה"ל, שכלל גם את יחידת הסמך של משרד הביטחון – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל). במקביל, קיבל מינוי חירום כמפקד פלוגת טנקים למקרה שתפרוץ מלחמה.

בשנת 1973 השתחרר משירות הקבע ועבד בחברת התוכנה טכ"מ (טכנולוגיה מתקדמת), שלימים אוחדה עם חברות נוספות והפכה להיות חברת "נס טכנולוגיות". במקביל המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית לתואר שני בכלכלה חקלאית, ועבר קורס ניתוח מערכות של המכון לפריון העבודה.                                                        

אהוד השתחרר זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים ולא שובץ לתפקיד כלשהו בשירות המילואים, אך הגיע ביוזמתו למפקדת גייסות שריון, שם הוצב לחטיבת השריון 421 בפיקודו של אל"מ חיים ארז. הייתה זו אחת מהחטיבות באוגדה 143 בפיקודו של אריק שרון. לאחר קרבות עקובים מדם, החטיבה היתה חטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ והשתלטה על גזרה בגדה המערבית של התעלה. הקורות מסופרות באוטוביוגרפיה, "הן אפשר", ובספר החדש "מהלך מנצח".

לאחר שירות מילואים של כחמישה חודשים, ההמשך היה שירות בצבא הקבע   כראש ענף ניתוח מערכות באגף התכנון, בדרגת סגן אלוף. במקביל, מינוי חירום כמפקד גדוד טנקים, ולאחר מכן כסגן מפקד חטיבת שריון (מילואים). במקביל, סיום לימודי תואר שני בכלכלה חקלאית והמשך לימודים לתואר שלישי במנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר הגשת עבודת התזה האמפירית, העוסקת בגישה לסיכון בחברות עסקיות, קבלת תואר דוקטור, ולאחר מכן במשך שנה שימש כמרצה לתלמידי תואר שני במנהל עסקים.

ב-1981 מונה למנכ"ל קרן לב"י (למען ביטחון ישראל), שהוקמה במטרה לאסוף תרומות למען השכלה בסיסית לחיילי צה"ל. במקביל שירת במינוי חירום כמפקד של אחת מיחידת מודיעין השדה, בדרגת אל"מ. ב-1982, בגיל 38, היה מועמד רשמי לתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל, בדרגת תת-אלוף, אך מועמד אחר נבחר. אהוד דחה את ההצעה להמתין שלוש שנים לקבלת התפקיד, השתחרר, ועבר לעולם העסקים..

לאחר גירושין, התחתן עם יהודייה אמריקנית, (יותר מאוחר התגרש גם ממנה, והתחתן עם ישראלית בשם מירי, לה הוא נשוי באושר עד עצם היום הזה). ב-1985, בעקבות אשתו דאז, עבר לניו יורק, ומשם, ב-1988, ללוס אנג'לס. מאז ועד היום  איש עסקים מצליח בתחום הנדל"ן, ובעל חברה העוסקת בטקסטיל כבד, כולל אוהלים צבאיים. יחד עם רעייתו מירי מחלקים את זמנם בין ביתם בלוס אנג'לס לבין דירתם בתל אביב. בשנים האחרונות פיתח אהוד תחביב מהנה – כתיבת ספרים. בשנת 2013 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "הן אפשר" (הוצאת "ידיעות ספרים").  שלוש שנים לאחר מכן פורסם הרומן מפרי עטו, "זאב בודד בירושלים" ("ידיעות ספרים"), שהפך לרב-מכר, וב-2018 תורגם לאנגלית ולרוסית. ביולי 2021 יצא לאור (ב"ידיעות ספרים") ספר נוסף, "מפגש גורלי", נובלה היסטורית מתקופת המצור על ירושלים בחודשים שקדמו למלחמת השחרור, המהווה המשך ל"זאב בודד בירושלים". גם ספר זה הפך לרב מכר.

ביולי 2023 יצא לאור (ב"ידיעות ספרים") הספר החדש, "מהלך מנצח", נובלה היסטורית של תקופת מלחמת יום הכיפורים. הספר מהווה המשך ל"זאב בודד בירושלים", ול"מפגש גורלי".